–
אוֹת פ
–
פְּנִימִי
–
אוֹתוֹ מָקוֹר שֶמִּמֶּנּוּ אֲנִי,
הוּא נִסְתָּר בִּי בִּפְנִים,
בְּתוֹכִי, בְּתוֹכִי, בְּתוֹכִי.
–
אֲנִי לא יוֹדֵעַ מִי אֲנִי, מַה אֲנִי, מֵאֵיפה אֲנִי, מֵאֵיפה בָּא לִי כּל כּוּלִי.
זֶה נִסְתָּר שָם עָמוֹק בִּפְנִים בִּפְנִים בִּפְנִים בְּתוֹכִי.
–
צוּרָתָהּ שֶל אוֹת פ' שֶראשָהּ כָּפוּף לְתוֹכָהּ. בְּדוֹמֶה לְנָחָש הַנּוֹשֵךְ לְאָדָם, וְתֵיכֶף מַכְנִיס ראשוֹ לְתוֹךְ גּוּפוֹ, כְּלוֹמַר שֶמַּעֲלִים עַצְמוֹ מֵעֵין רוֹאֶה, שֶאָז אִי אֶפְשָר לְהוֹרְגוֹ, כִּי אֵין הַנָּחָש נֶהֱרָג אֶלָּא אִם פּוֹגְעִין בְּראשוֹ. (ספר הזוהר)
–
–
דף צביעה PDF |
דף קריאה PDF |